Psa'him
Daf 51a
משנה: הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא הַצִּיץ מְרַצֶּה. נִטְמָא טוּמְאַת הַגּוּף אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ נָזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַדָּם וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טּוּמְאַת הַגּוּף. נִטְמָא טוּמְאַת הַתְּהוֹם הַצִּיץ מְרַצֶּה׃
Traduction
Si après l’aspersion du sang de l’agneau pascal on apprend qu’il est impur, le pardon de cette faute involontaire sera racheté par le grand prêtre muni du frontal (Ex 28, 38). Mais si le sacrificateur était impur, ce pardon ne lui est pas applicable (256)Vu l'invalidité, il faudra offrir le sacrifice à la 2e Pâques., car il a été dit: en cas d’impureté (imprévue) pour le sacrifice de naziréat ou de Pâques, le frontal provoquera le pardon si le sang d’aspersion est devenu impur (et a été répandu en cet état sans le savoir); mais ce même pardon n’est pas applicable à l’impureté inhérente au sacrificateur. S’il survient une impureté du sol (de se trouver au-dessus d’une tombe sans avoir pu le prévoir), le porteur du frontal (le grand prêtre) causera le pardon.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא. הפסח או הדם:
הציץ מרצה. הואיל ולא נודע קודם הזריקה ופטור הוא מפסח שני:
נטמא טומאת הגוף. שנטמאו הבעלים אחר שנשחט שדינו שלא יזרק הדם ואפילו בדיעבד אם זרק אין הציץ מרצה וחייבין לעשות פסח שני:
מפני שאמרו הנזיר ועושה פסח. שוין הן בזה דגבי נזיר כתיב וכי ימות מת עליו וגו' ואם נטמא בשעת הבאת קרבנותיו סותר הוא:
הציץ מרצה על טומאת הדם. שאירע אבל לא על טומאת הגוף:
נטמא. גופו בטומאת התהום וזהו טומאת מת שלא ידע בה אדם מעולם ונקרא טומאת התהום לפי שהיתה מכוסה כמו הדבר שבתהום:
הציץ מרצה. שכך היא הלכה למשה מסיני שהותר טומאת התהום לנזיר ולעושה פסח מכיון שלא הכיר בה אדם בטומאה זו ואם אח''כ נודע לו בטומאה זו עושה פסח פטור מפסח שני וכן נזיר שנודע לו מהטומאה זו אחר שהביא קרבנותיו אין צריך להביא קרבן טומאה ולא אמרו טומאת התהום אלא בטומאת המת בלבד:
הלכה: מַתְנִיתָה בְּשֶׁנִּיטְמָא מִשֶּׁיָּרַד לַאֲוֵירוֹ שֶׁלְכֶּלִי. אֲבָל אִם נִטְמָא עַד שֶׁהוּא מִלְּמַעֲלָן נַעֲשֶׂה כִמְקַבֵּל מַיִם.
Traduction
La Mishna (disant que le grand prêtre, par le frontal, obtiendra le pardon pour le sang d’aspersion devenu impur) parle du cas où ce sang se trouvait déjà dans le vase lorsque l’impureté est survenue; mais s’il est devenu impur au moment de la réception (dès son écoulement de la gorge), cet acte équivaudra à la réception de l’eau (il n’a pas de valeur légale, et il n’y a pas lieu à pardon).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מתני'. דאמרה הציץ מרצה על טומאת הדם בשנטמא הדם משירד לאויר הכלי וזרקו ואח''כ נודע לו אבל אם נודע לו אחר זריקה שנטמא הדם עד שהוא מלמעלן באויר מקודם שנתקבל בכלי נעשה כמקבל מים שהרי דם פסול הוא ואפי' לא נודע לו עד אחר הזריקה אין הציץ מרצה:
מְנַיִן לֵסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רַבָּנִן. אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜ה לָכֶ֗ם. מַה לָכֶם בְּגָלוּי אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְגָלוּי. יָצָא קֶבֶר הַתְּהוֹם שֶׁאֵינוֹ בְגָלוּי. עַד כְדוֹן עוֹשֵׂי פֶסַח. נָזִיר מְנַיִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי וְכִֽי יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙. מַה עָלָיו שֶׁהוּא בְגָלוּי אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בְגָלוּי. יָצָא קֶבֶר הַתְּהוֹם שֶׁאֵינוֹ בְגָלוּי.
Traduction
⁠—D’où sait-on que le même pardon est applicable en cas de doute d’une impureté cadavérique (257)Jér., (Nazir 9, 2) ( 57c). survenue par le sol? -C’est que, dit R. Jacob b. Aha au nom des rabbins, comme il est écrit (Nb 9, 10): ou sur une route lointaine pour vous, il s’agira, à l’instar de celle-ci, seulement d’objets découverts, à l’exclusion d’une tombe ignorée, enfouie dans le sol (pour celle-là, on ne sera pas tenu d’ajourner la seconde Pâques, comme l’exigent d’autres impuretés). -On le sait donc bien pour l’accomplissement du sacrifice pascal; comment le sait-on aussi pour les Naziréens? -On le déduit, selon R. Yohanan au nom de Rav, de ce qu’il est écrit (ibid. 6, 9): s’il meurt quelqu’un auprès de lui: comme ce décès ''auprès de lui'' a lieu à découvert, il s’agira de même, exclusivement d’objets découverts, à l’exclusion d’une tombe enfouie dans le sol, non à découvert.
Pnei Moshe non traduit
מנין לספק קבר התהום. שהציץ מרצה בעושה פסח וגרסינן לסוגיא זו בפ' בתרא דנזיר בהלכה ב' עד להוציא משכב ומושב:
לכם. כתיב גבי טמא ובדרך רחוקה ודרשינן מה דרך רחוקה לכם הוא ובגלוי אף כל דבר טומאה שהוא בגלוי:
עליו. מיותר הוא אלא מה עליו שהוא בגלוי וכו' שתהא מחוורת לו בטומא' ברורה וידועה:
הָיָה צִיבּוּר שְׁלִישׁ זָבִין שְׁלִישׁ טְמֵאִין שְׁלִישׁ טְהוֹרִין. רִבִּי מָנָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה. זָבִין וּטְמֵאִין רָבִין עַל הַטְּהוֹרִין וְעוֹשִׂין בְּטוּמְאָה. זָבִין אֵינָן עוֹשִׂין לֹא אֶת הָרִאשׁוֹן וְלֹא אֶת הַשֵּׁינִי. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. 51a הַזָּב עָשׂוּ אוֹתוֹ כִמְשׁוּמָּד בְּהוֹרָייָה. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. הַמְשׁוּמָּד בְּהוֹרָייָה אֵינוֹ לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד. אוֹף הָכָא אֵינוֹ לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד.
Traduction
Si l’assemblée se compose pour un tiers de gens atteints de gonorrhée, d’un second tiers d’impurs par contact d’un cadavre, et d’un troisième tiers de gens purs, quelle sera la règle? Selon R. Mena au nom de Hiskia, les gens atteints de gonorrhée et les impurs par un cadavre forment la majorité qui l’emporte sur les gens purs, et par conséquent le sacrifice sera offert à l’état impur; seulement les gens atteints de gonorrhée ne prendront pas part au premier (en raison de la gravité de leur cas), ni au second sacrifice en Iyar (ayant été englobés légalement dans le premier). Selon R. Zeira au contraire, la participation d’un homme atteint de gonorrhée constitue un acte de rébellion ouverte contre les décisions du grand tribunal (puisqu’en cet état il est formellement interdit de rien offrir); or, comme il a été dit qu’un tel homme rebelle ne compte pas pour faire pencher la balance, ni en augmentation, ni en diminution, il en sera de même pour l’agneau pascal (ils ne seront adjoints à aucun des autres tiers).
Pnei Moshe non traduit
היה צבור שליש זבין וכו'. כיצד הן עושין ומפני שלא הותרה טומאה בראשון אלא ברוב צבור טמאי מתים:
זבין וטמאין רבו על הטהורין. לענין הרוב מצטרפין הזבין להטמאי מתים ורבו הן על הטהורין ועושין בטומאה חוץ מהזבין עצמן שאינן עושין לא בראשון מפני שטומאת זבין לא הותרה ולא בשני דמכיון דנצטרפו להטמאין למיהוי רובא בראשון תו לא עבדי בשני:
אמר ר' זעירא אין הדין כן אלא הזב עשו אותו כמומר בהורייה שהוא מבעט תמיד בהוראת ב''ד וכמה דתימר תמן גבי עשו הקהל או רובן על פי הוראת בית דין שאין המבעט בהוראה מצטרף לרוב וכדאמרינן בריש הוריות שאינו נקרא עשה על פי ב''ד אלא התולה בב''ד ולאפוקי האי שהוא תמיד מומר בהוראה אלא שעכשיו נדמה לו שהוא כך ועשה כפי הוראתן ואינו לא מעלה ולא מוריד לענין הצטרפות הרוב לא לכאן ולא לכאן אוף הכא הזב מכיון שלא הותרה טומאת זיבה בפסח אלא נדחה תמיד לפסח שני אינו לא מעלה ולא מוריד להצטרפות הרוב:
בְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁנִּיטְמָא אֶחָד מֵהֶן. וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ. [צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי. צִבּוּר שֶׁנִּטְמָא אֶחָד מֵהֶן. וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶהוּ.] רִבִּי זְעוּרָא אָמַר. יַעֲשׂוּ בְטוּמְאָה. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. יַעֲשׂוּ כִסְפֵיקָן. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא כְהָדָא דְתַנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא לַעֲנוֹשׁ לְיָחִיד כָּרֵת.
Traduction
Lorsque dans une compagnie de gens l’un d’eux est devenu impur, sans que l’on sache qui l’est (253)Tossefta à ce tr., ch. 7., tous devront s’ajourner à la seconde Pâques(comme individus isolés); mais lorsque dans toute l’assemblée une personne restée inconnue est devenue impure, selon R. Zeira, tous l’offriront à l’état impur; selon R. Oshia, ils l’offriront en restant dans leur état douteux (sans s’exposer à une autre impureté), et ce dernier avis paraît explicable seulement selon ce qu’a enseigné R. Oshia, en disant (9, 1): le doute a été maintenu afin de ne pas entraîner la pénalité du retranchement pour chaque individu isolé (qui, à défaut de la première Pâques, devrait l’offrir à la seconde) (254)Selon le commentaire Qorban 'Eda, il y aurait le risque de cette pénalité pour avoir mangé des saintetés à l'état impur..
Pnei Moshe non traduit
צריכין לעשות פסח שני. דהואיל ויחידים הן ואין עושין בטומאה ומספק אין יוצאין בראשון וצריכין לעשות פסח שני:
יעשו בטומאה. וכהאי דר' הושעיה לקמן בפ''ח גבי צבור שנטמא בספק ברשות היחיד ורבי זעירא סבירא ליה הכא דיעשה בטומאה הכל דמתוך שאינו ידוע איזהו שנטמא הוי ליה פסח הבא בטומאה:
תני ר' הושעיה יעשו בספקן. כלומר כמי שהן בספק טומאה ונפקא מינה שלא יטמאו עוד כטומאה ודאית:
לא מסתברא דלא כהדא דתני ר' הושעיה וכו'. כלומר לא מסתברא לפרש להא דר' הושעיה דקאמר יעשו כספקן אלא כהדא דאשכחן דתני ר' הושעיה דלענין זה הוא שלא לענוש לאותו יחיד וכן לכל יחיד ויחיד מהן כרת אם לא עשה פסח שני דהואיל ואחד מהן הוא שנטמא ואינו ידוע איזהו כולן עומדין בספק טומאה ופטורין מכרת בפסח שני כדין טמא השנוי לקמן ריש פ''ט:
רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לְהוֹרָייָה הִילְּכוּ אַחַר יְשִׁיבַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְטוּמְאָה הִילְּכוּ אַחַר רוֹב נִכְנָסִין לָעֲזָרָה. מַה. בָּכָל כַּת וָכַת מְשַׁעֲרִין. אוֹ אֵין מְשַׁעֲרִין אֶלָּא כַת הָרִאשׁוֹנָה בִלְבַד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּרִבִּי בּוּן. עַד שֶׁהֵן מִבַּחוץ הֵן מְשַׁעֲרִין עַצְמָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לַרְאִייָה הִילְּכוּ מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם. רִבִּי תַנְחוּמָא בְשֵׁם רִבִּי חוּנָה. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי וַיַּ֣עַשׂ שְׁלֹמֹ֣ה בָעֵת הַהִ֣יא ׀ אֶת הֶחָ֡ג וְכָל יִשְׂרָאֵ֣ל עִמּוֹ֩ וגו'.
Traduction
R. Imi dit au nom de R. Simon b. Lakish (255)(Horayot 1, 6) ( 46a).: pour un enseignement ignoré (passible de sacrifice), on compte la majorité d’après le nombre total des habitants de la Palestine; mais au point de vue de l’impureté pour l’agneau pascal (et la question d’ajournement s’il n’y a pas de majorité), on se dirige d’après le nombre des personnes présentes au parvis du temple. Comptera-t-on d’après le total des 3 séries qui entrent tour à tour au parvis sacré, ou seulement d’après la première? R. Yossé b. R. Aboun répond: on additionne même ceux qui sont en dehors (sur le point d’entrer). R. Josué b. Levi dit: au point de vue de l’enseignement ignoré, on comptait tous les habitants limitrophes, depuis les environs de Hamath jusqu’au canal d’Egypte (pour constituer la majorité). R. Tanhouma dit, au nom de Houna, que R. Josué b. Levi se fonde sur ce qu’il est écrit (1R 8, 65): ''Salomon célébra à ce moment la fête, ainsi que tout Israël avec lui, en grande assemblée, depuis la contrée de Hamath jusqu’au torrent d’Egypte ''(voilà donc ce qui constitue l’assemblée complète).
Pnei Moshe non traduit
להורייה הלכו אחר ישיבת ארץ ישראל. אם יש רוב הקהל מכל יושבי ארץ ישראל שעשו כהוראת בית דין הוי רוב ויושבי חוץ לארץ אינן בכלל:
לטומאה. לענין קרבן פסח שדוחה טומאה ברוב הקהל הלכו אחר הרוב הנכנסין לעזרה ואין שאר יושבי ארץ ישראל מן המנין וגרסינן להא בפ''ק דהוריות סוף הלכה ב':
מה. ושואל הש''ס מאי קאמר כיצד משערין אותן מפני שהפסח נשחט בשלש כתות ונכנסין כל כת זו אחר זו כדתנן לעיל בפ' תמיד נשחט ואם בכל כת וכת משערין לרוב הנכנסין מהן או אין משערין אלא בכת הראשונה בלבד וכלומר דכשאתה אומר בכל כת וכת א''כ היאך מתנהגין הן בהראשונה דשמא בשניה איכא רובא טמאין או דילמא ליכא רובא והוא גופה נמי מספקא ליה אם בכל כת אזלינן בתר רובא דילה או אפשר שהכל הולך אחר כת הראשונה בלבד ואחריה נמשכין כל הכתות האחרות:
אמר ר' יוסי בר בון דלא כך ולא כך אלא בכל הכתות משערין ועד שהן מבחוץ לעזרה הן משערין אי איכא רובא טמאין בכל העומדין להכנס לעזרה אז עושין בטומאה ונכנסין הן כולן בחילוק שלש כתות זו אחר זו:
לראייה הילכו וכו'. כלומר הא דקאמרת הולכין בטומאה אחר רוב הנכנסין לעזרה היינו לענין קרבן פסח הבא בטומאה וכדאמרן אבל לענין ראייה בעזרה שמצוה בפני עצמה היא כדכתיב בבוא כל ישראל לראות הולכין אחר כל גבול ישראל ואם יש בהן רוב טמאין דוחה הוא את הטומאה ומותרין לילך כדי להראות בעזרה ולהביא קרבנות הצבור:
טעמא דר' יהושע בן לוי. דכתיב ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת ועד נחל מצרים וכיון דכתיב וכל ישראל עמו למה לי דכתב עוד קהל גדול וגו' אלא ללמדך דבכל הגבול מלבוא חמת עד נחל מצרים משערין למיקרי קהל גדול ורוב דהוי ככל ישראל:
Psa'him
Daf 51b
צִיבּוּר שֶׁנִּיטְמָא בִּסְפֵק הַתְּהוֹם מָהוּ שֶׁיְּרַצֶּה עָלָיו הָצִּיץ. קַל וָחוֹמֶר. מָה אִם הַיָּחִיד 51b שֶׁהוֹרַעְתָּ כוֹחוֹ בְטוּמְאָה יְדוּעָה יִיפִּיתָה כוֹחוֹ בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. צִיבּוּר שֶׁיִּיפִּיתַה כוֹחוֹ בְטוּמְאְה יְדוּעָה אֵינוֹ דִין שֶׁיִּיפִּיתַה כוֹחוֹ בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. קַל שֶׁאַתְּ מֵקִיל בְּיָחִיד אַתְּ מַחְמִיר בְּצִיבּוּר. קַל שֶׁאַתְּ מֵקִיל בְּיָחִיד. שֶׁאִים נִתְווַדַּע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה יֵיעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא לָאַחַר זְרִיקָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִדָּחֶה לַפֶּסַח שֵׁינֵי. אַת מַחְמִיר עָלָיו בַצִּיבּוּר. שֶׁאִים נִתְווַדַּע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה יֵיעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא לִפְנֵי זְרִיקָה בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יֵאָכֵל הַבָּשָׂר. קַל שֶׁאַתְּ מֵיקַל בְּנָזִיר טָהוֹר. שֶׁאִים נִתְווַדַּע לוֹ לִפְנֵי זְרִיקָה יֵיעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא לָאַחַר זְרִיקָה שֶׁלֹּא יָבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה. אַתְּ מַחְמִיר בְּנָזִיר טָמֵא. שֶׁאִים נִתְווַדַּע לוֹ לְאַחַר זְרִיקָה יֵעָשֶׂה כְמִי שׁנִּיטְמָא וְחָזַר וְנִיטְמָא. מֵבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. [כְּהָדָא דְתַנָּא. נִטְמָא וְחָזַר וְנִטְמָא. מֵבִיא קָרְבָּן טוּמְאָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.] עוֹבֵד שֶׁלְפֶּסַח מָהוּ שֶׁיְּרַצֶּה עָלָיו אֶת הַצִּיץ. קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם הַבְּעָלִים. שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחָן בְּזָקֵן וּבְחוֹלֶה. יִיפִּיתָה כוֹחָן בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. עוֹבֵד שֶׁיִּפִּיתָה כוֹחוֹ בְּזָקֵן וּבְחוֹלֶה. אֵינוֹ דִין שֶׁתְּיַיפֶּה כוֹחוֹ בִּסְפֵק קֶבֶר הַתְּהוֹם. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בַבְּעָלִים. שֶׁיִּיפִּיתָה כוֹחָן בִּשְׁאָרַ כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבַּשָּׁנָה. תֹּאמַר בָּעוֹבֵד. שֶׁהוֹרַעְתָּה כוֹחוֹ בִשְׁאָר כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁבַּשָּׁנָה. הוֹאִיל וְהוֹרַעְתָּה כוֹחוֹ בִשְׁאָר כָּל הַטּוּמְאוֹת שֶׁלְּכָל הַשָּׁנָה תּוֹרַע כּוֹחוֹ בְטָמֵא מֵת בַפֶּסַח. מַיי כְדוֹן. רִבִּי נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא. לָכֶם. בֵּין לוֹ בֵין לְעוֹבֵד שֶׁלּוֹ. עַד כְּדוֹן עוֹשֵׂי פֶסַח. נָזִיר מְנַיִין. רִבִּי יוֹסֵה בְשֵׁם רַב חִסְדָּא. הֲוִינָן סָֽבְרִין מֵימַר. עָלָיו. לֹא עַל הָעוֹבֵד שֶׁלֹּא. מִן מַה דְתַנֵּי. הִיא נָזִיר הִיא עוֹשֶׂה פֶסַח. הָדָא אָֽמְרָה. מַה דִנְפַל לְדֵין נְפַל לְדֵין.
Traduction
-Est-ce que le même pardon par le frontal a lieu, si l’assemblée est devenue impure pour s’être trouvée au-dessus d’une tombe inconnue? (Pourra-t-elle manger la chair)? -Oui, par a fortiori: si, pour le particulier, le cas d’une impureté connue est sans valeur (au point d’entraîner l’ajournement à la seconde Pâques), tandis que celle du doute provenant du sol cède devant la solennité pascale; à plus forte raison celle-ci cède s’il s’agit d’un sacrifice du public, pour lequel même une impureté connue d’avance n’obvie pas à l’accomplissement du sacrifice pascal. -Mais, fut-il objecté, il arrive parfois que telle mesure moins sévère pour le particulier, le sera davantage pour le public (et il n’y a donc pas lieu de raisonner par a fortiori). Ainsi, l’allégement pour le particulier consiste en ce que, si l’impureté a été révélée avant que le sang ait été versé, on suppose qu’elle n’est survenue qu’après ce fait, afin de maintenir la validité du sacrifice, et de ne pas obliger le propriétaire à recommencer lors de la seconde Pâques; tandis qu’à l’égard du public, la gravité est telle que si cette impureté est révélée avant l’aspersion du sang, elle est considérée comme survenue après cet acte, de façon que la consommation de la chair (qui serait permise auparavant) devient interdite. De même, il y a un cas d’allégement pour le Naziréen pur, en ce que si cette impureté du sol lui est révélée avant qu’il ait versé le sang, on la suppose connue après cet acte, de façon à ce que (une fois libéré de toutes ses obligations) il n’ait plus à offrir de sacrifice d’impureté; tandis qu’à l’égard du Naziréen impur, il y a cette aggravation que si cette impureté du sol est connue après l’aspersion du sang, on considérera ce fait comme une impureté nouvelle, et il faudra offrir un sacrifice de pardon pour chaque impureté, puisqu’un enseignement le prescrit formellement pour chaque cas nouveau. -Est-ce que le même pardon par le frontal est aussi applicable au sacrificateur de l’agneau pascal devenu impur par une tombe imprévue dans le sol? -Oui, par a fortiori: pour les maîtres, le sacrifice offert en vue des vieillards, ou des malades (qui n’en mangent pas) n’aura pas de valeur, tandis qu’il sera acceptable en cas de doute sur la présence d’une tombe dans le sol; à plus forte raison, l’acte accompli dans ce dernier cas sera valable à l’égard du sacrificateur, qui pourra remplir son office même s’il est malade, ou vieux. -Cela ne prouve rien, fut-il répliqué; car, pour les maîtres, bien d’autres impuretés peuvent les atteindre pendant le cours de l’année, sans obstacle à l’envoi des sacrifices, tandis que le cohen servant devra cesser l’office à la moindre impureté; et, en raison de cette aggravation, il en sera sans doute de même pour l’impureté cadavérique du sol, lors du sacrifice pascal. Quelle sera donc la règle? R. Nahman répond au nom de R. Mena: de l’expression ''pour vous'' (ibid.), qui est au pluriel, on déduit que l’ajournement a lieu, tant pour l’impureté personnelle au maître que pour celle du cohen devant le servir (258)Le pardon par le frontal lui sera acquis dans le cas d'impureté par le sol.. On sait donc quelle est la règle pour l’agneau pascal; comment la déduire à l’égard du Naziréen? R. Yossé dit au nom de R. Hisda: on avait supposé dans l’assemblée des études que l’expression (susdite) ''auprès de lui'' a pour but d’exclure de la règle relative à la pureté du Naziréen le cohen qui offre le sacrifice; mais comme il a été enseigné ensuite que la règle est la même pour le Naziréen comme pour la Pâques, cela prouve que les déductions à tirer sont également semblables.
Pnei Moshe non traduit
צבור שנטמא וכו'. אף על גב שקרבן צבור דוחה טמאה אפי' היא ודאית מיבעיא ליה היכא שנטמאו בטומאת התהום אם הציץ מרצה להתיר הבשר באכילה כדלקמן:
קל וחומר. הוא מה אם היחיד שהורעת כוחו בטומאה ידועה שאין קרבן היחיד דוחה טומאה בקרבן שאין קבוע לו זמן יפית כוחו בספק קבר התהום כדתנן במתני' שאפי' נטמא גופו הציץ מרצה בנזיר ועושה פסח:
צבור וכו' בספק קבר התהום. שיהא הציץ מרצה להתיר הבשר באכילה ואף על פי שבטומאה ודאית אין הציץ מרצה להתיר הבשר כדלקמן:
קל שאתה מיקל ביחיד אתה מחמיר בצבור. כלומר דדחי לה הש''ס דלאו ק''ו הוא שמצינו איפכא קולא ביחיד וחומרא בצבור בכה''ג:
קל שאתה מיקל ביחיד. מה היא שאם נתוודע לו לפני זריקה וכו' כלומר אפי' נתוודע לו לפני זריקה שנטמא בטומאת התהום הציץ מרצה בעושה פסח כמו אם לא נתוודע לו עד לאחר זריקה והורצה הוא בשביל שלא יצטרך לדחות לפסח שני:
את מחמיר עליו בצבור. דכה''ג שאם נתוודע לו לאחר זריקה יעשה כמי שנטמא לפני זריקה בשביל שלא יאכל הבשר וכלומר דאלו בצבור מצינו חומרא בזה כלפני זריקה כדאמרינן לעיל בהלכה ה' דהא דתנינן הפסח שבא בטומאה נאכל בטומאה בבא בטומאה משעה ראשונה אבל אם בא בטהרה ונטמא אינו נאכל בטומאה וכההיא דתוספתא שהובאה שם שחטו בטהרה ונטמא הצבור יזרק הדם בטהרה ואל יאכל הבשר בטומאה הרי שמצינו חומרא בצבור מביחיד שאם נטמאו בין שחיטה לזריקה שאין הבשר נאכל בטומאה ומעתה בדין הוא נמי שנחמיר שאם נתוודע להם שנטמאו בטומאת התהום אפי' אחר זריקה שיעשה כמי שנטמאו לפני הזריקה ואל יאכל הבשר:
קל שאתה מיקל בנזיר טהור וכו'. אגב דאיירי בהא דאיכא קולא בצד זה וחומרא בצד זה מייתי נמי להא וכלומר וכן נמי מצינו כה''ג קולא בנזיר טהור וחומרא בנזיר טמא כדמפרש ואזיל:
שאם נתוודע לו לפני זריקה. בספק קבר התהום יעשה כמי שנטמא לאחר זריקה שלא יצטרך להביא קרבן וטעמא לפי שעל ידי שהציץ מרצה ואפי' נודע לו הספק לפני זריקה הוי כנודע לו אחר כן ושוב אינו סותר נזירות טהרה ואין צריך להביא קרבן טומאה:
את מחמיר בנזיר טמא. ובנזיר טמא מצינו חומרא בכה''ג שאם נודע לו לאחר זריקה שנטמא בספק קבר התהום יעשה כמי שנטמא וחזר ונטמא טומאה ודאית לפני זריקה שמביא קרבן טומאה על כל אחד ואחד:
כהדא דתני התם לעיל בפ''ו הלכה ו' נטמא וחזר ונטמא וכו' הרי קולא לזה וחומרא לזה:
עובד של פסח. כהן העובד בקרבן הפסח מהו שירצה עליו הציץ אם נטמא בספק קבר התהום:
ק''ו ומה אם הבעלים שהורעת כחו בזקן וחולה. בפסח שאין שוחטין אותו על זקן וחולה שאין יכולין לאכול כזית דהוי שלא לאוכליו כדאמרינן לעיל בפ''ה:
יפית כחן. של הבעלים בטומאת התהום שהציץ מרצה עליו:
עובד שיפית כחו בזקן וחולה. שכשר הוא לעבודה אם אינו רותת ורועד כשהוא עומד אינו דין וכו':
לא אם אמרת בבעלים. שכן מצינו שיפית כחן בשאר כל הטומאות שבשנה כגון טמא שרץ ונבלה דקיי''ל דטמא שרץ משלח קרבנותיו תאמר בכהן שהורעת כחו בכל ימות השנה שאם הוא טמא שרץ אינו יכול להקריב שום קרבן והואיל וכן לפיכך הורע כחו נמי בטמא מת בפסח שלא יהא הציץ מרצה עליו בספק קבר התהום:
מאי כדון. מאי הוה עלה:
לכם. כתיב דמיניה דרשינן לעיל ריצוי ציץ בטומאת התהום ובין לו ובין להעובד שלו:
עד כדון עושה פסח. שאף לכהן היא מרצה נזיר מנין להכהן:
הוינן סברין מימר. מעיקרא דלא הותרה לכהן העובד של נזיר דעליו כתיב דמיניה ילפינן היתר טומאת התהום בנזיר ועליו מיעוטא הוא דוקא עליו בעינן טומאה ידועה ולא ספק טומאת התהום אבל לא בכהן העובד שלו אלא מן מה דתני במתני' נזיר ועושה פסח בהדדי ש''מ דשוין הן בכל מילי ומה דנפל היתירא לדין נפל היתירא לדין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source